מי עשוי להיחשב בן מהגרים?
הבחינה מתייחסת, בין היתר, למקום הלידה, לגיל שבו עזב המבקש את ישראל, למקום מגורי ההורים ולנסיבות שבהן אחד מהם נשאר או חזר לישראל. אין להסתפק בהנחה שמגורים ממושכים בחו״ל יוצרים את המעמד אוטומטית.
המסמכים צריכים לתמוך בסיפור עובדתי עקבי: מגורים, לימודים, מסגרות משפחתיות ומועדי כניסה ויציאה. כאשר קיימת חריגה מן המסלול הרגיל, נדרש להסביר אותה ולא להסתיר אותה.
ביקורים, לימודים ומעבר לישראל
גם לאחר הכרה במעמד עשויים לחול תנאים על משך ואופי השהייה בישראל. תכנון מוקדם חשוב במיוחד לפני לימודים, עבודה, שנת שהות או חזרה של אחד מבני המשפחה.
הליווי המשפטי נועד לבחון את התוכנית לפני ביצועה, לקבל עמדה כתובה ככל שניתן ולצמצם מצב שבו שינוי מרכז החיים נטען רק לאחר שהשהייה כבר החלה.
בניית תיק מסמכים עקבי
בקשה למעמד בן מהגרים נשענת על מסמכים שנפרשים לעיתים על פני שנים: רישומי לימודים, מגורים, תעסוקת הורים, כניסות ויציאות ומסמכים קונסולריים. אין די בכמות המסמכים; צריך שהם יתמכו באותו ציר זמן ויסבירו פערים או תקופות חריגות.
המשרד מסייע לזהות את השאלות שהרשות צפויה להעלות, לארגן את התיעוד ולנסח פנייה שמציגה את העובדות באופן מלא ומדויק. אם אחד ההורים מתגורר בישראל או אם היו שהיות ממושכות, הנסיבות נבחנות ומוסברות במפורש.
