1. מי בעל הזכויות ומה רשום על הדירה?
נסח רישום מקרקעין מציג, בין היתר, בעלי זכויות, משכנתאות, שעבודים, עיקולים, צווים והגבלות הרשומים במועד הפקתו. כאשר הנכס אינו רשום בטאבו, נדרש אישור זכויות מן הגוף המנהל ובדיקה של שרשרת המסמכים.
משווים בין הרישום לבין זהות המוכר, תיאור הדירה, הצמדות כמו חניה או מחסן והמסמכים שמוצגים. פער קטן לכאורה יכול להשפיע על אפשרות הרישום או המימון.
2. מהו המצב התכנוני והפיזי?
הבדיקה המשפטית מתייחסת למסמכים ולהיתרים הנגישים, אך אינה מחליפה בדיקה הנדסית. כאשר יש הרחבה, סגירת מרפסת, פיצול או שימוש חריג, כדאי לברר האם המצב בפועל תואם את התכנון.
במקרים מתאימים בודקים גם תוכניות עתידיות, זכויות בנייה, היטלים ומגבלות. השאלה אינה רק אם אפשר לקנות, אלא מה בדיוק קונים ואילו עלויות או סיכונים עוברים לרוכש.
3. מיסוי, מימון ולוח תשלומים
לפני חתימה מעריכים מס רכישה ועלויות נלוות, ובוחנים אישור עקרוני למימון. לפי רשות המסים, על הצדדים לעסקה חלה חובת דיווח בתוך המועד הקבוע בדין, ובדף השירות הרשמי מצוין מועד של 30 ימים מיום העסקה.
לוח התשלומים צריך להשתלב עם המשכנתה של המוכר, כספי ההון העצמי והלוואת הרוכש. תשלום שאינו מגובה בבטוחה מתאימה עלול ליצור חשיפה שאפשר היה למנוע בתכנון ההסכם.
4. החוזה ומנגנוני ההגנה
החוזה מגדיר הצהרות, מועדים, בטוחות, מסירה, הפרות, תרופות וחלוקת אחריות. הערת אזהרה היא מנגנון מרכזי, אך היא אינה מחליפה התאמה של יתר ההגנות למצב הרישומי וללוח התשלומים.
אין לחתום על זיכרון דברים מתוך הנחה שהוא 'לא חוזה'. מסמך קצר עשוי ליצור התחייבות לפני שהושלמו הבדיקות ולצמצם את מרחב המשא ומתן.
