עו״ד אור בר · הניסיון הרלוונטי
היכרות עם המשפט הצבאי משני צדי ההליך
עו״ד אור בר משרת כסנגור צבאי במילואים בדרגת רס״ן. בעבר שירת בפרקליטות עריקים, בתביעה הצבאית הראשית ובפרקליטות לעניינים מיוחדים, ועסק בניהול הליכים ובגיבוש מדיניות אכיפה. הניסיון בתביעה ובסנגוריה מסייע לבחון את חומר הראיות, את המעמד הצבאי ואת ההחלטות הנדרשות בכל שלב, תוך מתן משקל לנסיבות האישיות של החייל או איש המילואים.
עוד על הניסיון של אור ברסיווג כעריק אינו הרשעה בעבירת עריקה
היכרותו של עו״ד בר עם פרקליטות עריקים ועם עבודת הסנגוריה רלוונטית לבחינת הסיווג, הכוונה המיוחסת ומדיניות ההעמדה לדין.
פקודות הצבא קובעות סיווגים מנהליים לטיפול במי שנעדר מן השירות. לעומת זאת, סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי עוסק בהיעדרות מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא. אין להסיק את יסודות העבירה מעצם הכינוי או מהעברת הטיפול לגורם אחר.
סעיף 94, העוסק בהיעדר מן השירות שלא ברשות, אינו דורש את אותה כוונה מיוחדת. לכן השאלה ״כמה ימים נעדרתי?״ חשובה, אך אינה לבדה קובעת את סעיף האישום.
מקורות: תיקון מס׳ 68 לחוק השיפוט הצבאי, סעיף 1; הנחיה 2.14, סעיפים 12–14.
הכוונה שלא לחזור והחזקה שבסעיף 93
סעיף 93 קובע חזקה הניתנת לסתירה לגבי מי שנעדר מן השירות שלא ברשות במשך שמונה עשר חודשים. חזקה זו עוסקת בכוונה שלא לחזור; היא אינה זהה למועד ההכרזה המנהלית על עריקות, ואינה הופכת כל תיק לכתב אישום לפי סעיף 92.
גם לפני תקופה זו אפשר לבחון ראיות לכוונה, ובמקרה שבו חלה החזקה ניתן לבחון ראיות הסותרות אותה. הנחיה 2.14 מתייחסת, בין היתר, לנסיבות ההיעדרות, להצהרות ולהתנהלות. היא דורשת לבחון את גרסת החשוד בנוגע לכוונה לפני הגשת אישום בעבירת עריקה.
מקורות: תיקון מס׳ 68, סעיף 2; הנחיה 2.14, סעיפים 13–19.
מה אומרת הנחיה 2.14 על אישום בעריקה?
ההנחיה מבחינה בין החזקה הראייתית לבין מדיניות ההעמדה לדין. בסעיף 14 לנוסח ינואר 2021 מתוארת, ככלל, בחינת אישום בעריקה בהיעדרות של חמש שנים; כאשר קיימת הרשעה קודמת בבית דין בגין היעדרות, מתואר רף של שלוש שנים. ההנחיה מאפשרת בחינה מוקדמת יותר בנסיבות מחמירות ומחייבת התייחסות פרטנית.
המספרים אינם תנאים בלעדיים בחוק, אינם מבטיחים מה יהיה האישום ואינם תקופה שבה מותר להיעדר. יש להבחין בין ההחלטה אם לנקוט הליך פלילי לבין ההחלטה איזו עבירה לייחס.
קבוצות השירות בהנחיה
סעיף 3 להנחיה 2.14 מבחין בין משתמט גיוס, עריק בקו״ם, עריק סדיר ועריק מילואים. אלו קבוצות לצורכי ההנחיה, המבוססות על שלב הגיוס וסוג השירות. המונחים נפקדות, עריקות, היעדר מן השירות ועריקות ממילואים אינם ארבע עבירות נפרדות או מצבים המוציאים זה את זה.
מי שנעדר ממילואים צריך לבדוק גם את חוקיות הקריאה ואת הראיות למודעות לה. בענייני שהייה בחו״ל או מעמד לא מוסדר, נדרשת גם בדיקת הצווים והחלטות המעמד. ראו עריקות ממילואים והסדרת מעמד.
חזרה לשירות ובדיקת הוראת השעה
חזרה מרצון היא נתון רלוונטי, אך אינה מבטלת אוטומטית את שאלת הכוונה בתקופה שקדמה לה. גם אמירה על רצון לחזור רק בתנאי מסוים מחייבת בחינה של התוכן והנסיבות. יש לבנות ציר זמן ולבדוק את הראיות לפני הסקת מסקנה.
הוראת השעה מנובמבר 2023 קבעה מדיניות מיוחדת להיעדרויות בתקופת מלחמת חרבות ברזל, החל מ־1.12.2023 ועד לביטולה. עדכון יוני 2024 שינה את מדיניות ההעמדה לדין ביחס להיעדרויות שהחלו ב־1.6.2024 או לאחר מכן, והותיר את יתר הסדרי הוראת השעה על כנם. בדיקת המקורות מיום 24.10.2026 אישרה שהמסמכים מקושרים במאגר הרשמי; בתיק מסוים נדרשת בדיקת תחולה נוספת.
שאלות נפוצות
האם הכרזה מנהלית כעריק מוכיחה כוונה שלא לחזור?
לא כשלעצמה. הכוונה היא יסוד משפטי נפרד שנבחן לפי הראיות והחזקה שבחוק, ככל שהיא חלה.
האם שמונה עשר חודשים הם הרף היחיד להגשת אישום?
לא. זו תקופת החזקה שבסעיף 93. יסודות העבירה, הראיות ומדיניות ההעמדה לדין הם שאלות נוספות, ואין לראות במשך זה היתר להיעדר.
האם חזרה מרצון שוללת בהכרח עבירת עריקה?
לא בהכרח. צריך לבדוק מה הייתה הכוונה במהלך ההיעדרות ואת משמעות החזרה בתוך מכלול הנסיבות.
מקורות ותחולה
בדיקת המקורות והקישורים: 24.10.2026. נוסחי ההנחיות ותאריכיהם מפורטים להלן.
- חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס׳ 68), התשע״ו–2016 — ספר החוקים, עמ׳ 545
- הנחיית תצ״ר 2.14 — ינואר 2021
- פקודת היעדרות משירות סדיר — אתר הפקודות
- הנחיית תצ״ר 2.14.1 — נובמבר 2023
- הוראת שעה — עדכון מס׳ 1, יוני 2024
- מאגר הנחיות התביעה הצבאית — פרק 2
המידע כללי. לפני החלטה יש לבחון את הצווים, המסמכים, המועדים וההוראות החלים על המקרה המסוים. מדיניות תביעה אינה הבטחה לאישום, לעונש או לתוצאה.