פקודת הסמים המסוכנים (למעבר לפקודה) היא מקור החקיקה העיקרי המסדיר את האיסורים ואת הסמכויות ביחס לעבירות סמים במדינת ישראל. פקודה זו חלה באופן ישיר בצבא, וחוק השיפוט הצבאי מוסיף עליה עבירות וסמכויות.

בפקודת הסמים המסוכנים מופיעים עבירות רבות, אך אלו הן העבירות העיקריות:

• שימוש בסמים: היא עבירת ”עוון“ והיא אוסרת על עצם צריכת הסמים מכל סוג, למעט אם קיים היתר חוקי לכך. זוהי העבירה הנפוצה ביותר מעבירות הסמים.
• החזקת סמים לצריכה עצמית – על פי הדין בישראל עצם החזקת סמים מהווה עבירה, למעט אם קיים היתר כדין לכך. אם כמות הסמים היא נמוכה, ומתחת לחזקה בדין – ככלל תיוחס עבירה מסוג ”החזקת סמים לצריכה עצמית“, אשר היא עבירה מסוג עוון.   
• החזקת סמים שלא לצריכה עצמית – היא עבירה האוסרת על אדם להחזיק סמים, וקובעת כי מעל משקל מסוים של חומר אדם מחזיק סמים שלא למטרת צריכה עצמית (במילים אחרות – למטרות סחר או תיווך). בשל כך, עבירה זו מסווגת כעבירה חמורה בהרבה מעבירת השימוש או ההחזקה לצריכה עצמית. במקרים מסוימים, ניתן להפריך את החזקה כי הסמים הם לא לצריכה עצמית ובשל כך לשכנע את הפרקליט להמיר את העבירה לעבירת החזקת סמים לצריכה עצמית.
• סחר בסמים: עבירה זו אוסרת על אדם (לרבות תאגיד) למכור ולהפיץ סמים לאחרים, למעט במקרים בהם יש רישיון כדין לכך. זוהי עבירה חמורה מסוג ”פשע“ ויכולה להוביל למאסר ממושך.
• תיווך בסמים: עבירה זו אוסרת על אדם לתווך עסקת סמים בין שני גורמים. הכוונה כאן היא כי המתווך הוא לא הרוכש ולא המוכר בעסקה אלא רק ”מסייע“ לעסקה לקרות או עוזר בהיבטים שונים שלה.
• גידול סמים: היא עבירה האוסרת על אדם לגדל או לייצר סמים. זוהי עבירה מסוג פשע ובדרך כלל אנשים המורשעים בה נשלחים לתקופות מאסר ממושכות.
• יבוא סמים: עבירה זו אוסרת על הכנסה של סמים מסוכנים לארץ, גם אם החומרים לא נחשבים כחומרים אסורים במדינות המוצא.